מבוא

מבוא:

שאלת חקר: האם דימוי הגוף שמבנים ב"אח הגדול" מתאים למבנה הגוף במציאות?

דילמה: הבניית מציאות מול רייטינג

רקע כללי על נושא העבודה:

רבים יצאו נגד ההשפעה התרבותית השלילית שיש לתוכניות ריאליטי, אך לא הצליחו להמחיש לאנשים
את הנזק שתוכניות אלה גורמות. הסיבה שהאזרחים לא מקשיבים לאזהרות היא שהם חושבים כי
המאבק נגד תוכניות הריאליטי הוא מאבק תקשורתי על רייטינג בלבד, מאחר שהם לא מודעים לנזק
שגורמות תוכניות אלה להם ולילדיהם. דימוי גוף הוא האופן בו אנו רואים ותופסים את גופנו כאשר
הוא משקף את כלל התחושות, התפיסות ,הרגשות וההתנהגויות הקשורות לגופנו. בני הנוער
רואים את התוכניות ריאליטי שבהם מבנים להם את המציאות מראים להם דברים שלא באמת קורים
במציאות, מראים להם את הדברים הטובים ואת הדברים שהעורכים והמפיקים  בוחרים  להראות
ולא מה שבאמת קורה, והם רואים את הבנות הרזות והיפות, והבנים החטובים ורוצים להיראות
כמוהם וכך זה משפיע על דימוי גופם. וזה הורס את החינוך הערכי של ההורים. בכך שילדיהם
נחשפים לתכנים אלה, כאשר המציאות דברים אלו לא קורים. בקונוטציה מינית התייחסתי רק לבגדים
שלבשו בכניסה לבית ולא לכל העונה.

תכניות מציאות-  ההגדרה המקובלת ל"תוכניות מציאות" היא תוכניות שמציגות משתתפים, בני אדם, כשהם חווים אירועים מתוכננים מראש. תוכניות אלו מאופיינות בכך שהמשתתפים הם "אנשים פשוטים" שמגלמים את עצמם. רובן מבוססות על תחרות שבסופה מוענה פרס לזוכה. בתוכניות מציאות אין תסריט כתוב מראש והעלילה תלויה בהתנהגות ובהתנהלות של משתתפי התוכנית.והמטרה העיקרית של תוכניות המציאות היא לבדר את הצופים.

הדילמה על שני ערכיה הסותרים:

הדילמה שבמרכז העבודה מתמודדת עם הבעיה של הבניית מציאות מול ריטיינג. מצד אחד תוכניות
הריאליטי "צמאות" וחייבות רייטינג בשביל הרווח מהתוכנית אך מצד שני הן עושות זאת בדרך
שמשפיעה על הציבור לרעה וגורמת לו לחשוב שהדימוי גוף שרואים בתוכנית הוא האידאלי וההכי יפה
ואהוב, אך הם מבנים לנו את המציאות וגורמים לנו לחשוב ככה אבל זה לא נכון מבנה הגוף במציאות
הוא לא מה שרואים בתוכניות אלה, והתוכניות עושות את זה אך ורק בשביל הרייטינג. לדוגמה בכתבה

מסקר שעלה בכתבה 70% מבני הנוער חושבים ש "האח הגדול" עלולה לעודד התנהגות שלילית,
אבל זה לא מפריע לזה ש30% מהם רוצים להשתתף בתוכנית.

הבניית מציאות- הנחת המוצא של תיאורית הבניית המציאות היא שהיא מדברת על הקשר בין המציאות לייצוג בתקשורת. התיאוריה אומרת שאמצעי התקשורת לא יכולים לשקף את מה שקורה במציאות. אין דבר כזה ייצוג אובייקטיבי, עובדתי. הייצוג לא יהיה מראה של המציאות לעולם. לתיאוריה גם קוראים התיאוריה האידיאולוגית, כי אנו משקפים מציאות סובייקטיבית.

רלוונטיות הדילמה:

הדילמה הזו רלוונטית לחיים שלנו, עכשיו בדור הנוכחי מכיוון שהציבור כיום מושפע מהריאלטי
והתוכניות השונות וכך מושפעים ממנו, על ידי ההבניית מציאות שיוצרים לנו בתוכניות אלה ובעזרת זה
משנים לנו את החשיבה על דימוי הגוף שלנו. כיום הציבור מתעסק המון במראה חיצוני זה משהו
שנמצא תמיד בסדר היום שלנו על ידי בני נוער ונשים בעיקר.
תאוריית סדר היום-תיאוריה זאת, מתמקדת ביכולת של אמצעי התקשורת לקבוע את סדר היום. התקשורת מכתיבה לנו על מה חשוב שנחשוב, לדוגמה: שיותר חשוב להתעסק בסוגיה הביטחונית מאשר במצב הכלכלי. ברגע שאירוע מסוים קיים בתקשורת סימן שהוא חשוב. לאמצעי תקשורת  יש השפעה חשובה יש להם את  היכולת לגרום לנו לדבר בינינו על הנושאים שפורסמו ולהביע את דעתנו ועמדתנו בנושא.
למה בחרתי את הנושא:
בחרתי בנושא מכיוון שהבנתי את הדימוי הגוף הלא נכון שמראים לנו בתוכניות והבנתי שהמון נשים וילדות 
קטנות מושפעות לרוב מהתוכניות הריאלטי שנמצאות בפריים טיים, ורציתי להעלאות את המודעות לך שיש גם נשים מלאות וזה טבעי ובסדר, לא חייב להיות רזות וחטובות. הנושא עולה בסדר היום פעמים רבות אך לא נותנים לו מספיק במה בתקשורת. ובחרתי בו גם כי הוא משפיע גם עליי בצורה מסוימת.

הצגת מכלול העבודה באופן תמציתי:

בעבודתי חקרתי את הנושא האם דימוי הגוף שמבנים ב"אח הגדול" מתאים למבנה הגוף במציאות
והתמקדתי בדילמה הבניית מציאות מול רייטינג.

דימוי גוף הוא האופן בו אנו רואים ותופסים את גופנו כאשר הוא משקף את כלל התחושות, התפיסות ,
הרגשות וההתנהגויות הקשורות לגופנו. בני הנוער רואים את התוכניות ריאליטי שבהם מבנים להם את
המציאות מראים להם דברים שלא באמת קורים במציאות, מראים להם את הדברים הטובים ואת
הדברים שהעורכים והמפיקים בוחרים להראות ולא מה שבאמת קורה, והם רואים את הבנות הרזות
והיפות, והבנים החטובים ורוצים להיראות כמוהם. 

אני ארצה לבדוק את דימוי הגוף שמבנים לנו בתוכנית הריאלטי "האח הגדול" והאם זה מתאים למבנה
הגוף של הציבור במציאות עצמה, כי לתוכניות האלה יש הרבה צופים והן משפיעות עליהם. אני אחקור
את הדמויות ב"האח הגדול" והמבנה גוף שלהם באמצעות טבלה שבה יש פרמטרים- 

גיל,מוצא, מקצוע, מין, איך מייצגים את הדמויות וכ'ו…(מפורט למטה).

והאם זה מתאים למבנה הגוף הנפוץ בישראל לפי כתבות, מאמרים ושאלות מסרק. לאחר מכן אגדיר
מהו מודל היופי, מהו מודל היופי במציאות באמצעות מחקרים ומהו מודל היופי על פי "האח הגדול".
ובשלב השני אני אבחן אם זה מתאים למציאות.  

אני אתחיל בכך שאבדוק מהו מבנה הגוף הנפוץ בישראל ולאחר מכן אחקור ב-"האח הגדול"
את הדמויות והמבנה הגוף שלהם לפי הטבלה שבה אנתח את הפרמטרים הנחוצים לשאלת החקר שלי.
ויעשה השוואה ביניהם. אגדיר מהו מודל היופי על פי מאמרים שנוגעים למודל היופי. ומהו מודל היופי
על פי האח הגדול.אשתמש במאמרים הקשורים לריאליטי ואיך הוא משפיע על החברה, בנוסף
במאמרים שמדברים על דימוי גוף בקרב בני נוער.

הסבר קצר על הדילמה: הבניית מציאות מול רייטינג

בחרתי לדון בדילמה זאת מכיוון שמעניין לדעת אם דימוי הגוף שמבנים לנו ב"האח הגדול" מתאים למבנה הגוף במציאות..דימוי גוף-  דימוי גוף הוא האופן בו אנו רואים ותופסים את גופנו, כאשר הוא משקף את כלל התחושות, התפיסות, הרגשות, הציפיות, וההתנהגויות שלנו הקשורות בגופנו.

חשוב להתעסק בדילמה הזאת
מפני שהציבור כיום מושפע מהריאליטי והתוכניות השונות וכך מושפעים ממנו ועל איך הם חושבים על
גופם ואיך הם אמורים להיראות וניתן לראות זאת בכך שאיך שהגברים מתנהגים כיום לנשים כחפץ
ולא כאישיות וחושבים עליהם כמשהו מיני. כיום בריאלטי קיימת החפצה של נשים באופן קבוע בכך
שהם מוציאים ממנה את האופי שלה מתייחסים רק ליופי ולמראה שלה וכך זה משפיע על דימוי הגוף.

החפצה-החפצה היא כאשר פרסומת מוציאה מן האישה את האופי שלה והרגשות ומתיחסים אלייה כרכוש ועושים אותה כחסרת ידע ולא חכמה.

ניתן לראות זאת לפי הסטריאוטיפיים שמדביקים לאנשים לדוגמה: ב-"האח הגדול" מביאים אנשים
עם זהויות מסוימות ומדביקים להם אותם. ובכל עונה מביאים טרסג'נדר, ערבי, שמאלני, ימני, מזרחי,
ומישהו עם סיפור שמעורר חמלה וייצוגים מסוימים שרוצים להציג בתוכניות אלה. הם משתייכים
ממילא לכמה זהויות שונות, ואינם "רק" מזרחי או "רק" אישה או "רק" כל דבר שנחליט להגדיר.
אבל דווקא בריאליטי ביקשנו להעמיד אותם, לערב אחד, נושאי מגדרים שלמים על כתפיהם אבל
דוברי תחושות אישיות, עם תובנות שמבוססות על מי ומה שהם.

סטריאוטיפ-הוא דעה קדומה לאדם זר או לקהילה מסויימת. לדוגמה: פולנים קרים.

ייצוג- הוא מושג המשמש את התקשורת כדי להציג קבוצה מסוימת על ידי סטראוטיפים ודעות קדומות. שנקבעו על ידי קבוצה אחרת.

לדוגמה:

ייצוג מזרחיים

ייצוג נשים

ייצוג ערבים

לדוגמה ייצוג המיעוט הערבי בתקשורת הישראלית: כאשר הם מופיעים על שידור הטלוויזיה בישראל, זה בעיקר בהיבט שלילי וממוסגר, כלומר בהקשרים של אי סדר ובנשואים ביטחוניים.

 כיום העולם מדרדר ובעיקר בני הנוער לתוך הריאליטי ולהבניית מציאות שמציגים בה ומאבדים את
הערכים שבאמת חשובים כמו כבוד, אחדות ושונות. ה"מפורסמים" שנפלטו מן הריאליטי הפכו
לדמות להערצה בקרב בני הנוער ובני הנוער רוצים להיות כמוהם, להיראות כמוהם ולהתנהג "מגניבים"
כמוהם. אך הם לא רואים את התוכן האמיתי שהם עולה מהם רק מה שעולה מהרושם הראשוני שהם
רואים את "המפורסמים" וכך בוחרים אם להעריץ אותם ללא לדעת על העבר והאופי שלהם. בני הנוער
צופים בתוכניות ורוצים להתנהג כמו המשתתפים בריאלטי ואז בן נוער מחקה בן נוער אחר וכך לאט
לאט כל החברה מושפעת מההתנהגות שבריאלטי וכך מוצגת הבנייה חברתית.

 דימוי הגוף שמבנים ב"האח הגדול" לא מתאים לדימוי הגוף במציאות הם מראים לנו רק את מה שהם
רוצים ולא מה שבאמת קורה בפועל. 

ככל שהם מבנים את המציאות יותר הם מקבלים יותר ריטיינג ולא אכפת להם אם הם פוגעים בחברה
ובעקבות הריטיינג הרב הם מקבלים כסף. והם חושבים רק על עצמם ועל סודות ההצלחה שבריאלטי ולא מעבר.

סודות ההצלחה של תכניות הריאליטי:  

(1) מציאות ובדיון – תכניות טלוויזיה מסוגות שונות זוכות להצלחה בזכות יכולתן לשקף מציאות ולקרב את הצופה אל המציאות.

 (2) חדשנות – יש בריאליט רכיבים רבים של חידוש והפתעה. לא מיצרים תוכן טלווזיוני חדש אלא הוא התקדם לכיוונים חדשים.

(3) מציצנות –  כיום משייכים את תוכניות הריאליטי לתפועת מציצנות, הציבור "מציץ" למשתתפי התוכנית והפרטיות שלהן מסקרנת רבים מהציבור. מציצנות היא צריכת מידע על חייהם האמיתיים של אחרים. אך מלווה בתחושת אי נעימות.

(4) ההפקה והייצוא – מנקודת מבט של מערכת ההפקה עלותן של תוכניות המציאות היא מנמוכות, אך לא צריכות השקעה כספית שמגיעה עם סיכון משום שהרווח מובטח בזכות רייטינג גבוה. הן קלות להפקה ונוחות להפצה. בנוסף אפשר למכור את התוכניות עצמן, את הפורמט או הרעיון לזכייניים או למדינות אחרות.

(5) אשליית ההשתתפות הדמוקרטית – הצופים יכולים לקדם או להדיח מתמודדים ולהשפיע על השבת מועמדים מודחים, וזה בקלות יחסית: הם יכולים להצביע באמצעות מסרון, ביישומון (אפליקציה) או באתר האינטרנט. לכאורה הכוח בידי הקהל לקבוע את המשך העלילה. 

 המעורבות בצפייה ואף ההנאה ממנה גוברות, ובתוך כך מתעצמת תחושת ההזדהות של הצופים.

תקציר: המראה של בר זומר בלט מהפרק הראשון בהישרדות- הבלונד, העיניים הכחולות, והביקיני

שמו אותה במשבצת הדוגמנית היא כבר רגילה ליחס הזה. בר קיבלה פנייה מ"הישרדות" וטוענת
שההפקה לא בחרה בה על פי איך שהיא נראית ומאמינה שנבחרה בגלל שראו מה יש בה מעבר
לחיצוניות. ואנשים התייחסו אליה כאל שברירית, חלשה, טיפשה, מישהי שבאה על תקן הפנים
היפות ולא מעבר  לזה.

מחירים:

כובע: יוצרי תוכנית הריאלטי- 

הפסד:הם יכולים לשלם מחיר שלילי שהם יוצרים את הבניית המציאות ומשלים את בני הנוער והצופים
הנוספים. התוכנית יכולה לקבל ביקורות שליליות ולא תקבל רייטינג והתוכנית תרד לאור הביקורות
השליליות וההתנגדות נגדו שלא מתאר את המציאות כפי שהיא.

רווח: הם יכולים דרך התוכן להעלות מודעות של דברים חשובים לסדר היום.

כובע: בני ובנות הנוער- 

הפסד:הם יכולים לשלם מחיר שלילי מכיוון שהמציאות שהם רואים התוכנית לא אמיתית ורוצים להיות כך
ורואים איך גוף צריך להיראות ללא מאמצים ואיך כל אחד ואחת "צריכים" להיראות. 

בני נוער לא יאמינו בעצמם ויחשבו שאמורים להיראות או להתנהג כפי שמתנהגים בתוכניות ריאליטי
ולא יאמינו בה-אני העצמי שלהם וזה יגרום להם להישתנות ולא להיות כפי שהם.

רווח: הם יוכלו לקבל מודעות לנושאים בחיי היום יום שלהם.

כובע: הערוץ המשדר את התוכנית-  

הפסד:הם יכולים לשלם מחיר שלילי בכך שהם נותנים במה לתוכניות הריאליטי לפרסם את הבניית המציאות
בערוץ וחושפים את זה לאנשים רבים. הערוץ יקבל שליליות על כך שהעלה את התוכניות ואנשים
יוכלו להחרים אותו ואפילו יכול להיסגר.

רווח:  הערוץ יכול לקבל ביקורות חיוביות בעקבות העלאת המודעות בנושאים שונים לסדר היום.

כובע:המשתתפים בתוכניות ריאליטי- 

הפסד:המשתתפים בתוכנית יכולים לשלם מחיר שלילי בכך שהם "משתפים פעולה" עם היוצרים של התוכנית
והם מראים את המציאות הלא נכונה של הגוף האנושי. 

אנשים יכולים להעביר עליהם דעה שלילית על פי מה שהוצג בתוכנית וזה יכול להשפיע על חיי היומיום
שלהם. 

רווח: המשתתפים יכולים לחשוף את הצופים לנושאים חשובים שצריך לדבר עליהם ולפתח שיח בקרב
הצופים.

לסיכום, חשוב להתעסק בדילמה הזאת מפני שהציבור כיום מושפע מהריאליטי והתוכניות השונות וכך
מושפעים ממנו ועל איך הם חושבים על גופם ואיך הם אמורים להיראות וניתן לראות זאת בכך שאיך
שהגברים מתנהגים כיום לנשים כחפץ ולא כאישיות וחושבים עליהם כמשהו מיני. כיום בריאלטי קיימת
החפצה של נשים באופן קבוע בכך שהם מוציאים ממנה את האופי שלה מתייחסים רק ליופי ולמראה
שלה וכך זה משפיע על דימוי הגוף. וניתן לראות זאת על פי סטריאוטיפים מסוימים.ומצאתי כי לכל צד
בנושא שמושפע ממנו יש רווח והפסד.